מזל טוב, החלטתם להתחתן? זה מה שהולך לקרות.
הכניסה. יציאת הזוג המאושר מחתימת הכתובה אל תוך האולם פותחת את ההתרגשות של בני הזוג בפעם הראשונה אל המוזמנים, זמן שנחשב בעיניי רבים למרגש ביותר. ישנם המוצאים התמודדות עם רגע כזה מעט מלחיצה, אבל היי.. אתם מתחתנים – זה בסדר, מותר להתרגש. כניסתו של הזוג אל מתחת לחופה היא רגע השיא בשלב הכניסה. לאורך הכניסה ינגן הדיג׳יי מנגינה שבחרתם מבעוד מועד.
כיסוי ההינומה
ההינומה היא פיסת בד שקוף לרוב בצבע לבן הנפרש על פני הכלה מיד לפני כניסת הזוג מתחת לחופה. החתן מכסה את הכלה ונכנס מתחת לחופה ומיד לאחר מכן מגיעה הכלה. יש שנוהגים להיכנס ביחד אל מתחת לחופה אבל זו איננה חובה ותלוי מאוד במסורת המשפחתית של כל צד. ההינומה באה לשדר מסר של נקיון ותמימות.
רב הטקס
בכל חופה יש מנהל האחראי להתנהלות הטקס מתחילתו ועד סופו. מנהל הטקס נקרא ״מסדר חופה וקידושין״. רב שקיבל את הסמכתו באחת מהמכללות ללימודי קודש כדוגמת מכון עליה. על ההסמכה חייבת להיות חתומה הרבנות הראשית לישראל. חובתו של מסדר חופה לדעת את כל השלבים לפני ובמהלך הטקס.
מסדר מנוסה ומלומד יעניק לזוג, למשפחות ולאורחים חוויה מרגשת.
ברכות ראשונות, יין וטבעת
בשלב זה נעמדתם בחופה. מבחינת סדר הזמנים הרשמי פה מתחילה החופה בפועל. הרב מתחיל במתן הברכות הראשונות. כחלק משלב זה נערכת שתיית יין בסבב, כאשר מתחילים עם החתן והכלה ואז שותים גם ההורים. לאחר היין והברכות הגיע הזמן לקדש את הכלה ולהניח לה טבעת. כלות רבות בוחרות להעניק טבעת לחתן גם כן.
קריאת הכתובה
הכתובה היא ההסכם שלכם וביניכם, בני הזוג. את ההסכם הזה כתבו חז״ל לפני שנים רבות ומטרתו היא הגנה משפטית. במסמך זה מתחייב הבעל לספק לאישה את כל צרכיה ולדאוג לה לכל מחסור. חתימה על כתובה נחשבת בעיני בית הדין הרבני להסכם מחייב לכל דבר. בשלב שלפני החופה כבר נפגשתם עם הכתובה וכאן לא נשאר אלא רק לשתף בה את האורחים.
שבע הברכות
בשלב זה אתם כבר נחשבים נשואים וכל מה שנותר לפניכם הוא להקדיש תשומת לב לכמה ברכות. הברכות הנאמרות בשלב זה נקראות שבע הברכות ונהוג לומר אותן אחרי קריאת הכתובה. הברכות עוסקות ביין, אדם וחוה, ירושלים, בריאת העולם ושמחת הנישואין. בשלב זה שרים לרוב ״כל ששון וכל שמחה, כל חתן וכל כלה״.
שבירת הכוס
קראתם את הכתובה, החלפתם טבעות ואפילו הספקתם לחייך מבעד למסך ההתרגשות אל כמה מצלמות. נשארה לכם הגברים משימה חשובה, שבירת הכוס.
משימה קלילה המצריכה רק דיוק קל. לא נורא אם לא פגעת בפעם הראשונה, תמיד יש נסיון שני. מנהג שבירת הכוס מציין את חורבנה של ירושלים.